סרטון קצר מוועדת הכנסת אשר עסקה בסמים קלים. בקטע שלפניכם, אני מסביר על הקשר (הלא קיים) בין שימוש במריחואנה לבין התפרצות מחלת הסכיזופרניה. מוזמנים לצפות ולהגיב:

תמלול הסרטון:

"יש דבר שנקרא גולגולת רכה. מחלת הסכיזופרניה היא מחלה שפורצת בגילאי ה-20. היא פורצת ב1% מהאוכלוסיה – בטוקיו, בישראל ובניו יורק. זה יכול לבוא משירות צבאי, זה יכול לבוא משימוש בקנאביס. זה נורא סקסי להגיד "מגואה לגהה" אבל מחולון לאברבנל זה פחות מופיע בעיתונים. אם תסתכל כמה אנשים צעירים יוצאים ממדינת ישראל, מגיעים להודו וחוזרים לגהה – תגלה שהמספרים הם די דומים למה שקורה במדינת ישראל."

"עבודה מדעית אחת נעשתה, בלבד, שהוכיחה שאולי יש קשר למשתמש בגיל צעיר בין פסיכוזה לקנאביס. יש מליוני משתמשים בקנאביס ותמיד אחוז אחד יקבל פסיכוזה. לא שאני בעד קנאביס, אבל אחוז אחד נשאר. האחוז הזה נותר אותו אחוז והוא יכול לבוא מכל גורם. לא שאני מקל ראש חס וחלילה, אני בהחלט לא, אבל בואו נשים את הדברים בפרופורציה."

"אני רוצה לדבר לגבי הקנאביס הרפואי. במדינת ישראל יש 5000 משתמשים בקנאביס רפואי. מתוך חמשת אלפים המשתמשים בקנאביס רפואי, ראינו מעט מאוד מקרים של אנשים שקיבלו התקפים פסיכוטיים. ראינו, אישפזנו בבית חולים אברבנל, אבל היחס תמיד נשאר אותו יחס. זאת אומרת האחוז הזה נשאר תמיד אותו אחוז."

"אז בואו ניקח את הדברים בפרופורציה, לא נעשה איזה דמוניזציה ענקית אבל גם לא נקל ראש בדבר."

הן שונות זו מזו כ"שוני האש מן המים" (כמאמר המשוררת) ובכל זאת יש להן שורש משותף. רגע אחד אדם עשוי להימצא על גג העולם, שהוא כל יכול, להרגיש כי אפילו השמים אינם הגבול ורגע לאחר מכן- לצלול אל שאול תחתיות, לחוש כי עולמו חרב. כי סוף העולם קרב. תנודות קוטביות כאלה עלולות להיות סימפטום לקיומה של מאניה דיפרסיה- הפרעה דו-קוטבית. מדובר בהפרעה פסיכיאטרית שבאה לידי ביטוי בשינויים קיצוניים, חדים וחריפים במצבי הרוח, באנרגיה וכתוצאה מכך בתפקוד. בתקופת הדיכאון מצב הרוח ירוד, מרגישים ירידה באיכות השינה, בתיאבון ובתחושת חוסר הנאה מהחיים עד כדי איבוד עניין בהם ותחושת חוסר טעם ותוחלת. היפוכה של תחושה זו הוא בהתרוממות רוח, בהתמלאות באנרגיה ובכוח לעשות דברים, בעוררות מתמדת ובתחושת מסוגלות רבה.

גורמים שונים, מהם ביולוגיים וגנטיים, עלולים לגרום להפרעה זו, שיש לה טיפל תרופתי שמאפשר ללוקים בה לנהל אורח חיים סדיר ותקין.

סוג התסמינים ומידת חומרתם משתנים מאדם לאדם ובין קבוצות גיל. על מנת לאפשר מתן מענה טיפולי יעיל חשוב לייחד תשומת לב לשינוי שמתחולל לעומת המצב והתפקוד הבסיסי של הלוקים בהפרעה זו ואת מידת הפגיעה בתפקוד.

חשוב לציין כי גם בתקופת המאניה, הקוטב העליון,  חלק מהתסמינים (בחלק מהאנשים הלוקים בה) באים לידי ביטוי שלילי כגון אגרסיביות, בזבזנות, הימור עד כדי סיכון עצמי, התנהגות מינית בלתי מרוסנת ואפילו מופקרת, נטייה לשימוש בסמים ובאלכוהול. הקילעות למצב ההפוך, הקוטבי, שעלולה להיות זמן קצר  בלבד לאחר תחושת ה- High עלולה לבוא לידי ביטוי, בין השאר, לא רק באיבוד משמעות וטעם לחיים אלא, כתוצאה מכך, להזנחה עצמית  ולאי מודעות לנטילת סיכונים. בשתי התקופות, העליונה והתחתונה, עלולים הלוקים בכל אחת משתי התסמונות להיתקף הזיות ומחשבות שווא, מה שמשבש את החיבור למציאות, מצב שמחייב התערבות רפואית לאלתר.

טיפול בהפרעה

קיימים מתווים שונים  לטיפול בהפרעה דו קוטבית, ובהם טיפול תרופתי ופסיכולוגי משולב הן להתמודדות טובה יותר עם התסמינים והן כדי לנהל את ההפרעה באופן רציף ולאורך זמן. חשוב לציין, כי ייתכנו שינויים במצבי הרוח גם בתוך טיפול רציף ומתמשך,  לכן מי שקרובים ללוקים בתופעה זו צריכים להודיע זאת לרופא המטפל העשוי להמליץ על התערבות טיפולית מהירה. על מנת להקל על המטפל חשוב ורצוי לערוך מעקב רצוף של התנהגויות ושינויים בשגרת היום-יום, אם על ידי הלוקים בתופעה ואם על ידי מי מהקרובים להם ביותר.