האם הדיכאון נגרם על ידי גורמים חיצוניים, או על ידי הגוף והמוח שלנו?

התשובה אינה פשוטה כמו כמה היינו רוצים לחשוב.

הדעה הרווחת היא שהדיכאון נגרם על ידי אירועים או נסיבות שלילייות שגורמים לפחד, עצב, חרדה ודאגה. גורמים חיצוניים כגון מזג אוויר קודר, חדשות השעה שמונה ואפילו האופן בו אדם רואה את החברה ככלל – נחשבים גם מקורות עיקריים לדיכאון.

עניין נוסף שחשוב לזכור הוא כי דיכאון מושרש בביולוגיה וביוכימיה. לפי תאוריה זו, הרי שדיכאון נגרם לכאורה על ידי חוסר איזון כימי אשר, בתורו, משפיע על שיווי המשקל הנפשי והרגשי של האדם. הדסיפלינה של הפסיכולוגיה, לעומת זאת, לוקחת נקודת סימון שונה בטענה שהשינויים הכימיים הם השפעות של המצב הפסיכולוגי ולא להיפך.

ישנם דיווחים ומחקרים המקשרים בין דיכאון למגוון רחב של שינויים כימיים במוח. שינויים בקולטנים הכימיים של המוח כבר הוזכרו כגורמים אפשריים לדיכאון. כנ"ל נאמר גם על נזק לעצבים ומשדרים ביוכימיים שעושים את עבודת גרגירי מערכת העצבים המרכזית. סרוטונין מוזכר בדרך כלל יחד עם קולטנים עצביים אחרים במגוון מחקרים שנערכו בנושא. רמות נוראדרנלין ודופאמין גם כן הוזכרו על ידי כמה מחקרים כמי שעלולים להיות קשורים לדיכאון. בדיוק לשם מכוונות התרופות הנפוצות נגד דיכאון. הרעיון הבסיסי הוא שרמות נמוכות של הכימיקלים הנ"ל גורמת לדיכאון, כך שלרמות גבוהות יותר שלהן אמורות להיות בעלות השפעה מרוממת. בעוד מקרים רבים של דיכאון מטופלים בהצלחה בדרך זו, יש עדיין כמה בעיות שיש לפתור. הרמות הנמוכות של החומרים הללו עלולות עשויה להצביע על בעיה אחרת שגורמת לדכאון ולאו דווקא להיות שורש הבעיה.

פסיכולוגיה עשויה להיות גורם מרכזי בדיכאון, אם לא שורש הבעיה. מחקרים מראים כי אנשים שסבלו מטראומה רגשית או פסיכולוגית נוטים יותר לפתח דיכאון בשלב מאוחר יותר בחיים. זה נכון במיוחד אם הטראומה התרחשה במהלך בשנים המעצבות של האדם או נגרמה על ידי דמות מהימנה בחיים שלהם. פסימיות עשויה גם היא לדרדר אדם לשקוע בדיכאון, אבל זו אינו נתפסת כגורם מרכזי לכך. הפרעות חרדה עשויות גם להוביל לדיכאון, על פי כמה מחקרים. הדבר נובע מהתפיסה העצמית השלילית שיכולה להיגרם על ידי הפרעות חרדה המונעות מאדם לתפקד כשורה. הפרעות אלו יכולות לכלול חרדה חברתית וחרדה ביצוע, יחד עם סוגים אחרים של הפרעות חרדה. כאשר ההערכה העצמית השלילית מחלחלת פנימה, היא מתחילה לשנות את תפישת המציאות של הקורבן. בסופו של דבר, כאשר התפישה הזאת הופכת לדרך שבא רואה האדם את העולם, הכל סיבובו נראה קודר וחסר תקווה.

נכון לעכשיו, קשה לומר באופן חד משמעי האם דיכאון הוא מצב נפשי או ביולוגי. יש עדויות רבות אשר מחזקות את שני הצדדים בוויכוח. עם זאת, עדיין חסר לנו מידע על מנת לקבוע מה היא התשובה הסופית והחד משמעית בנושא. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד ולגלות בתחום וכנראה שנצטרך לחכות למחקרים נוספים שיחשפו בפנינו מידע נוסף.